ריפוי בעיסוק לטיפול בדמנציה

דמנציה היא מחלה של ירידה ביכולת קוגניטיבית, ירידה בתפקוד המוח. מרבית המקרים שבהם יאבחן הרופא את קיומה של מחלה זו, יהיה מדובר באלצהיימר.

אף כי טרם פותחו תרופות שיביאו לריפוי, ניתן בהחלט לשפר את מצבם של החולים באמצעות ריפוי בעיסוק.  

עדיפה התערבות בשלב המוקדם

התסמינים הידועים של אלצהיימר כוללים ירידה ביכולת הזיכרון לטווח הקצר ביחד עם ירידה ביכולת לנהל כישורים חברתיים. ידועה יכולת נמוכה בתפקוד הכללי ואף שינויים בתפיסת העצמי ובאישיות. הפגיעה היא תמיד הדרגתית, בדרך כלל לאורך  שנים ועולה השאלה – מתי התערבות של ריפוי בעיסוק תוכל להועיל.

מרפאים בעיסוק יוכלו להציע את מירב התועלת כאשר ההתערבות תתבצע בשלב מוקדם ככל האפשר של הופעת הדמנציה. גם בשלבים מאוחרים יותר ריפוי בעיסוק יוכל להועיל אולם בשלבים שבהם החולה כבר אינו משתף פעולה, תרומת ההליך תהיה אפסית. ראוי להתאים את סוג הטיפול לשלב שבו מצוי החולה וליכולת התפקוד. אף כי לא מדובר בפתרון ריפויי, התרומה בהחלט ראויה לציון.

היכן מטפלים בריפוי בעיסוק?

בני הגיל השלישי, המהווים את עיקר חולי הדמנציה, עשויים לפנות לריפוי בעיסוק באופן פרטי, אך בדרך כלל מקובל מאוד הטיפול בקהילה ואף במסגרת קבוצה. מרפאים בעיסוק נמצאים בבתי החולים, במרכזים קהילתיים, במרכזי בריאת הנפש וכן במוסדות גריאטריים.

ריפוי בעיסוק על צורותיו השונות מקובל ביותר בבתי אבות ובדיור מוגן. מקובל כי יש לקדם את מקצועי הריפוי בעיסוק על מנת שיגיע ליותר חולי דמנציה הספונים בבתיהם. בנושא זה ניתן לפנות גם למחלקה לשירותים חברתיים ואף לביטוח לאומי. מי שיקבל הפניה למועדונית מתאימה, יוכל בין מכלול השירותים שזו מציעה לקשישים לקבל גם פתרונות מתחום הריפוי בעיסוק.

ריפוי בעיסוק – האומנם ריפוי?

המונח ריפוי בעיסוק עשוי להיות מתעתע מעט בהקשר של חולי הדמנציה. במובן הקליני של המילה, שיטת טיפול זו אינה ריפוי, לא ניתן להצמיח בכך נוירונים חדשים ולא ניתן ליצור יותר פעילות חשמלית במוח. לא ניתן באמת לרפא את המוח אך ניתן בהחלט להפיק תועלת רבה במובנים התנהגותיים, רגשיים ואחרים.

מקובל לדבר על מתן אסטרטגיות למידה חדשות, רכישת מנגנוני פיצוי בגין יכולות שכליות שאבדו וכן הסתגלות למגבלות נתונות.

תרגול מקדם ומעצים

הגישה ההוליסטית לקידום החולים כורכת יחדיו שיפור באיכות החיים וביכולת התפקוד. באמצעות תרגול חוזר ונשנה של פעולות שונות בצורה מודרכת, מביאים את החולה ליכולת תפקוד מקסימלית בהתאם למצבו, תוך האטה בהתדרדרות. באמצעות תרגול של ריפוי בעיסוק, ניתן להחזיר כישורים פיזיים שנחלשו, נתן לחזק שרירים מסוימים, לאפשר פעילות מוטורית עדינה, הגדלת טווח תנועה וסיבולת.

תרגול קבוע, במסגרת בטוחה, מאפשר ביטחון עצמי בביצוע פעולות יום יום גם בבית. ניתן להשיג שימור של כישורים פיזיולוגיים לאורך זמן רב יותר. כפעילות חברתית, מפיקים המטופלים תועלת רבה מן הקשרים החברתיים, מתחושת היכולת הנרקמת, מן המסוגלות. נרשמת עליה של ממש בשביעות הרצון מן החיים ואופטימיות תופסת את מקום הרגשות השליליים, הבדידות, הדיכאון והפחד מן העתיד, לפחות באופן חלקי.

ריפוי בעיסוק והתאמת הסביבה

חשוב לדעת כי ריפוי בעיסוק באופן מיטבי לא מיועד אך ורק לטפל באדם עצמו. ניתן ואפילו חשוב לשלב זאת עם התערבות בסביבת מגוריו של המטופל, כך שתתאים למצבו. למשל, חשוב לחסום ולמנוע גישה לכיריים, לכלי מטבח שמהווים סכנה, לחלון בלתי מסורג או ליציאה מחצר סגורה.

יש לסלק מהארון בגדים שאינם מתאימים לעונת השנה, להתקין אמצעי בטיחות לחדר הרחצה, מעקה למיטה וכיוצא בזה. גם הדרכת בני המשפחה לגבי זכויותיהם, והדרכה מקצועית למטפלים, הן גישות בעלות ערך רב.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

חדש: מחקרים מצביעים על כך שקיים קשר בין הגן לאלצהיימר לבין הקורונה