המיתוסים והעובדות על אלצהיימר

מחלת האלצהיימר אפופה מיתוסים רבים, חצאי עובדות ואמונות שאינן מבוססות על ראיות מדעיות. מאמר זה סוקר את העובדות על המחלה ומבהיר את אי ההבנות הנפוצות.

אנשים מבוגרים בלבד חולים באלצהיימר

רוב האנשים עם אלצהיימר הם בגילאי 65 ומעלה. אך המחלה עשויה להתרחש גם בגילאים צעירים יותר. כחמישה אחוזים מהחולים, חווים את התסמינים בגילאי שלושים, ארבעים או חמישים. מצב זה נקרא אלצהיימר מוקדם. אנשים עשויים לחיות עם התסמינים שנים רבות לפני שהם מקבלים אבחנה מדויקת.

הסיבה לכך היא שרופאים בדרך כלל אינם מתייחסים לאלצהיימר כאפשרות באמצע החיים. הם נוטים להתייחס לתסמינים כאל אבדן זיכרון הנובע מלחץ. התחלה מוקדמת של אלצהיימר עשויה להיות גנטית. מדענים סבורים שהיא כוללת שינויים באחד משלושת הגנים הנדירים שעוברים בתורשה מההורים.

תסמיני אלצהיימר הם חלק נורמלי מההזדקנות

מספר תסמיני אבדן זיכרון הם חלק נורמלי מההזדקנות. אך תסמיני אלצהיימר, כגון שכחה הפוגעת בחיי היומיום, ובלבול, אינם תסמינים נורמליים. אנשים צעירים ומבוגרים עשויים לשכוח מדי פעם היכן המפתחות, אך שכחת נהיגה למקום מוכר, או עיבוד הקשר לעונה בשנה, מצביעים על בעיה חמורה יותר.

שלא בדומה לאבדן זיכרון קל העשוי להתרחש עם ההזדקנות, מחלת אלצהיימר גובה מחיר גובר על המוח. ככל שהמחלה הולכת ומחמירה, היא נוטלת את יכולת החשיבה, האכילה, הדיבור וההתנהגות התקינה. אז אם המוח אינו פועל בחדות כפי שהיה בעבר, אין פירוש הדבר שאדם סובל מתסמיני אלצהיימר. המצב הופך להיות נפוץ יותר בקרב אנשים מבוגרים, אך אינו חלק בלתי נמנע מההזדקנות.

אלצהיימר אינו מוביל למוות

למרבה הצער, זהו הגורם השישי המוביל למוות בעולם. רוב האנשים חיים כשמונה עד עשר שנים לאחר האבחון. הם עשויים לשכוח לשתות או לאכול, או שהם עשויים לחוות בעיות בליעה, העשויות להוביל למחסור חמור בחומרים מזינים.

הם עשויים אף לסבול מבעיות נשימה, מה שעשוי להוביל לדלקת ריאות, אשר לעתים קרובות מסתיימת במוות. בנוסף, התנהגויות בסיכון גבוה הנובעות לעתים מאלצהיימר, כגון שוטטות המובילים למצבים מסוכנים, עשויים להיות קטלניים.

חלק מהטיפולים מונעים את החמרת המחלה

בעוד שטיפולים מסוימים עשויים לסייע נגד תסמיני אלצהיימר, לא קיימת כיום שיטה לעצירת או האטת המחלה. יש להישמר מפני תוספים או תזונה בעלי כתרות "ריפוי אלצהיימר". לא קיימות עדויות מדעיות המוכיחות ששיטות אלו מרפאות את המחלה.

חמשת התרופות המאושרות על ידי ה-FDA לטיפול בתסמיני אלצהיימר הן דונפזיל, גלאנטמין, ממנטיין, ריבסטיגמין וטקרין. תרופות אלו עשויות לסייע עם בעיות חשיבה, זיכרון, כישורי שפה ומספר בעיות התנהגותיות. אך הן אינן עובדות באותו אופן על כל החולים. אם הן עובדות, ההקלה היא זמנית. החולה עשוי לחוות שיפור בתסמינים בסביבות כשנה במקרה הטוב.

אלצהיימר נגרמת כתוצאה מחשיפה לאלומיניום, זריקות שפעת, סתימות כסף בשיניים או אספרטיים

שמועות נפוצות טוענות שבישול בישול עם מחבתות אלומיניום או שתייה מפחיות גורמים לאלצהיימר. אך לא קיימות רעיות מדעיות התומכות בטענות אלו. חלק מהאנשים סבורים שצריכת ממתיקים מלאכותיים גורמת למחלה. אין ראיות מדעיות התומכות גם בתיאוריה זו. אחרים סבורים שסתימות כסף בשינויים מגבירות אף הן את הסיכון. שוב, לא קיימות ראיות מדעיות המוכחות טענה זו.

אמונת שווא נוספת היא שזריקות שפעת גורמות לאלצהיימר. מחקרים מראים שההפך הוא הנכון: החיסונים עשויים להפחית את הסיכון ולשפר את הבריאות הכללית.

"כולם" יודעים מה גורם לאלצהיימר

"כולם", מלבד המומחים, שאינם יודעים בוודאות את הגורמים. הם סבורים שהמחלה היא תוצאה של שילוב גורמים הקשורים לגנים, סביבה ואורח חיים. מספר מחקרים מצביעים על העובדה לפיה המחלה עשויה להיות קשורה למצבים בריאותיים כגון מחלת לב, לחץ דם גבוה וסוכרת. קיימים מחקרים רבים המתבצעים כיום, אך התוצאות עדיין אינן ברורות.

מדענים מתעניינים יותר בתפקיד האפשרי של גורמי סגנון חיים. תזונה בריאה, פעילות גופנית, קשרים חברתיים, ופעילות המאתגרת את המוח, עשויים להפחית את הסיכון. אך היות והמחקר עדיין מוקדם, "המתכון המדויק" לאורח חיים אינו ידוע.