אלצהיימר: סוגים נדירים

אלצהיימר היא הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה, כלומר התדרדרות מתמשכת ולרוב בלתי הפיכה של תפקודי חשיבה וקוגניציה. המחלה, שבדרך כלל נראית בתחילה כשורה של אירועי שכחנות שגרתיים המקובלים בגיל המבוגר, לובשת בהמשך צורה הרבה יותר קשה.

עם הזמן, הולכים ומתנוונים יותר ויותר תפקודים נוירולוגיים וחלבונים מצטברים ומשבשים את יכולתו של המוח לתקן בעיות ולתפקד כהלכה. בשלבים האחרונים של המחלה ניכרים גם ליקויים פיזיולוגיים שונים ולבסוף – מגיע המוות הבלתי נמנע.

החדשות הטובות – תרופות זמינות להאטה משמעותית של התקדמות המחלה. עוד חשוב לדעת, שלצד הצורה השגרתית של מחלת האלצהיימר ישנם גם סוגים נוספים, נדירים יותר, של אותה מחלה הפוגעת קשה באיכות חייו של החולה וביכולת התפקוד שלו.

אלצהיימר בגיל צעיר

באופן רגיל, אלצהיימר נחשבת למחלה של הגיל המבוגר. בגילאי שישים עד שבעים, המחלה מופיעה בקרב כעשרה עד 15% מהאוכלוסייה הכללית. בגילאי שמונים, תשעים ומעלה, אחוזי התחלואה קופצים ומגיעים לכשלושים אחוזים ומעלה.

הסוג הנדיר הראשון של אלצהיימר, אותו כדאי להכיר, מתבטא בתסמינים ברורים וקשים כבר בגילאים צעירים למדי. פחות מחמישה אחוזים מקרב החולים הם אנשים צעירים יחסית, באמצע החיים, בגילאי חמישים ולעיתים אף פחות.

הגורמים לאלצהיימר בגיל צעיר – למרות שמחקרים רבים בוצעו אודות אלצהיימר בעת האחרונה, הופעת המחלה בגיל צעיר יחסית נחשבת לתעלומה. מה שידוע הוא שככל הנראה הסיבה נעוצה בפגם גנטי. ראוי להוסיף שלא כל אלה שסובלים מאותו פגם גנטי אכן יפגינו את סימני המחלה בגיל צעיר, אך הסבירות לכך בלתי מבוטלת.

אלצהיימר וגידולים מוחיים

בקרב מרבית החולים המאובחנים כסובלים מאלצהיימר קיימת הסתיידות במבנים שונים במוח, בשל הצטברות חלבונים. ידוע כיום שמדובר בתופעה זהה לתהליך דלקתי ותרופות חדשות שנמצאות בפיתוח נועדו לתמוך במערכת החיסון כדי להאט או אף למנוע תהליכים אלה.

אך סוגים נדירים של אלצהיימר עשויים לנבוע מסיבות אחרות, הנובעות מגורמים שונים הפוגעים ברקמת המוח. דמנציה וסקולרית אינה כה נדירה, והיא נובעת מהיווצרות קרישי דם בכלי הדם שבמוח.

דמנציה כתוצאה מגידול במוח – זהו סוג נדיר יותר של אלצהיימר, המתבטא בקרב חלק מהחולים בכאבי ראש ומיגרנות, אובדן ראיה או שיתוק. אחרים יחוו ירידה בתפקודים קוגניטיביים, במצב זמני או קבוע, כשלא תמיד הסרת הגידול תחזיר את המצב לקדמותו.

פגיעה בגרעינים הבזליים

סוג נוסף ויחסית נדיר של אלצהיימר התגלה לפני כמאה חמישים שנה ומכונה כיום על שם המדען שגילה אותו – הנטיגנטון. מדובר במחלה תורשתית שמביאה להתנוונות תאי המוח. למעשה, החלק המרכזי שנפגע בשל המחלה הינו גרעיני הבסיס (נקראים גם הגרעינים הבזליים).

זהו החלק במוח שאחראי על תפקידים שכליים, זיכרון ותנועה. פגיעה בגרעינים אלו מובילה לירידה ביכולת הזיכרון, חוסר יכולת בשליפת מידע או אובדן מלא של זיכרון לטווח קצר וארוך. בהיבט התנועתי מוטורי, החולים מפגינים היבט ייחודי שאינו מצוי באלצהיימר בצורתו הנפוצה – פגיעה ביכולת לנוע באופן רגיל ושוטף.

במצב זה, תנועת הגפיים ייחודית, בלתי נשלטת או נשלטת למחצה. במצב מתקדם, החולים מפגינים אף תסמינים פסיכיאטריים כגון חרדה קשה, ולעיתים התנהגות אלימה ואגרסיבית.

סוגים נדירים נוספים – ידועים גם מקרים שבהם הירידה בתפקוד הקוגניטיבי מופיעה בשל גורמים נוספים, נדירים יחסית. חשיפה לרעלנים שונים עשויה להביא לאובדן זיכרון, טשטוש ובלבול, ומחלות מסוימות עשויות לכלול תסמינים המשויכים בדרך כלל לאלצהיימר, כמו פרקינסון, למשל.