השפעות טיפול התנהגותי למחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר היא מחלה בעלת השפעות נפשיות על החולה. הפרעות התנהגותיות הן חלק בלתי נפרד מהמחלה, ותופעות כמו מצבי רוח קיצוניים, כעס, חרדה ודיכאון הן חלק המאפיינים של המחלה, במיוחד בשלבים הראשוניים.

טיפול התנהגותי משפר את מצב הרוח, מבסס קרקע בטוחה לחולה, ובכך למזער את ההפרעות ההתנהגותיות ומסייע ביעילות התרופות הניתנות לטיפול במחלת האלצהיימר.

הפרעות התנהגותיות בקרב חולי אלצהיימר

אלצהיימר היא מחלה בה תאי המוח מתנוונים. הסיבה לתופעות נפשיות שונות, תנודות קיצוניות במצבי הרוח, קשיי שינה ודיכאון, אינן ידועות לחלוטין, והם לאו דווקא קשורות בקשר ישיר להתנוונות התאים, אלא חלק מהמאפיינים של המחלה, בעיקר בשלבים המתקדמים, כשמתרחשת התדרדרות חמורה. מבין ההפרעות ההתנהגותיות השכיחות בקרב חולי אלצהיימר, ניתן למנות:

• הזיות
• חרדה
• דיכאון
• קנאה
• תוקפנות
• קשיי שינה.

ההפרעות הללו אינן תורמות למחלה, ואף הופכות את החולה למתוסכל יותר. מתוך כך, טיפול התנהגותי הינה חלק חשוב מההתמודדות עם מחלת האלצהיימר, והוא מאפשר תמיכה נפשית לחולים.

התאמת הטיפול ההתנהגותי

הטיפול ההתנהגותי בחולי אלצהיימר מבוצע בעקבות הוראת פסיכוגריאטר, אשר זהו תחום ההתמחות שלו. בראייה כללית של המחלה ובשילוב עם אבחון ספציפי, ניתן להתאים תוכנית טיפולים יעילה.

הטיפול הינו נגזרת אבחונית של שלושה היבטים מרכזיים:

• גורמים רפואיים – השלב בו נמצאת המחלה
• גורמים סביבתיים – מקום המגורים של החולה, המשפחה, המטפל האישי או צוות הסיעוד.
• איכות החיים – רמת הפעילות בה נמצא החולה.

בעוד טיפול תרופתי למצבים התנהגותיים ונפשיים אלו ישקלו רק כאשר ישנו מצב של סכנה לחולה או לסביבה, הרי שהמטרה היא להימנע מטיפול בתרופות נפשיות על מנת שלא ליצור עומס על המערכת הגופנית, שממילא עמוסה, וכן להימנע מתופעות לוואי שיש לתרופות נפשיות.

מהלך הטיפול ההתנהגותי

הטיפול ההתנהגותי מותאם באופן אישי לכל חולה, ובהתאם לאבחון שנעשה.

טיפול קוגניטיבי – המטרה היא ליצור קרקע פורייה לפעילות שתוכל לחזק את החשיבה ואת היכולת לאחוז במציאות. בשלבים המוקדמים של המחלה, הטיפול הקוגניטיבי נמצא יעיל, אך ככל שהמחלה מתדרדרת קיים קושי להמשיך ולבצע פעולות המאפשרות חשיבה מציאותית.

טיפול סביבתי – לסביבה של החולה יש תפקיד חשוב בכל הקשור לטיפול. חולי אלצהיימר מוצאים קושי רב להסתגל לסביבה חדשה או לפנים חדשות. לכן, הטיפול הסביבתי נועד ליצור סביבה תומכת, בין אם צוות מטפלים קבוע, מטפל סיעודי, בני משפחה קרובים או מוסד סיעודי. כאל אלו, נרתמים יחדיו על מנת ליצור סביבה בטוחה, תומכת, מבינה ומכילה, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.

שיפור איכות החיים – חשוב מאוד לשמור על שיגרת יום יום, גם בקרב חולי אלצהיימר. הניסיון להביא לכדי פעילות שיכולה להסב הנאה, התאמה של טיפול במגע או במוזיקה, טיולים יומיומיים וכמובן בני משפחה שתומכים במטופל. כל אלו, יתרמו למצב הרוח ולאיכות החיים של החולה.

חשיבות הטיפול ההתנהגותי

מאחר ומחלת אלצהיימר מאופיינת בהתדרדרות אצל החולה, הרי שניתן באמצעים שונים לעצור, או לעכב את תהליך ההתדרדרות. לטיפול ההתנהגותי יכולת גבוהה ביצירת קרקע פורייה ויציבה למטופל, היא נוסכת תחושה של ביטחון ומאפשרת התוויה של מהלכים שונים שיכולים לעודד, ליצור מצב רוח ואף להמשיך ולעסוק בשגרת החיים.

הטיפול באלצהיימר, בעיקר בשלבים הראשוניים של המחלה, אינו יכול להסתמך רק על תרופות, אלא יש ליצור מערכת שלמה שתוכל לסייע לחולה, ובכך לתרום לאיכות החיים ולמזעור של התופעות ההתנהגותיות המאפיינות את המחלה.

אולי יעניין אותך גם:

מגוון פתרונות נגישות לחולי אלצהיימר המתקשים בפעולת ההליכה