דמנציה והקשר לאיידס

איידס קשור במקרים רבים להתדרדרות מנטלית והחמרה במוטוריקה. כשחולה סובל מהתקפי וירוסים של מערכת העצבים, מוחו נפגע וגורם להפרעות נוירו קוגניטיביות. המחלה גורמת לבעיות רציניות במערכת העצבים המרכזית, היות ולנגיף יש את היכולת לחצות את המחסום שבין הדם למוח ולהשיג מגע ישיר עם המוח ורקמות עמוד השדרה.

חוקרים עדיין פועלים לגילוי מדויק של פגיעת נגיף האיידס במערכת העצבים המרכזית, אך ידוע שהנגיף יכול לפגוע ביכולת החשיבה והתפקוד בחיי היומיום. כשמצב זה מתרחש, רופאים מתייחסים לתסמינים כאל דמנציה הקשורה לאיידס, אם החולים נשאי איידס.

תסמיני איידס המזכירים דמנציה

התסמינים כוללים לפחות שניים מהתסמינים הבאים:

• טווח קשב קצר
• אובדן זיכרון
• כאבי ראש
• שינויים במצב הרוח
• דיכאון
• נרגנות
• שיפוט לקוי
• בלבול
• האטה בלמידה
• קשיי תיאום טווח תנועה ואיזון
• חולשה בזרועות וברגליים.

שלוש קבוצות תסמינים

ליקויים נוירו קוגניטיביים ללא תסמינים – מבדקים מדעיים הראו ירידה ביכולות המנטאליות, אך חיי היומיום של החולה אינם מושפעים.

הפרעות נוירוקגניטיביות מתונות – קיים שינוי ניכר ביכולת לבצע משימות יומיומיות.

איידס שקשור לדמנציה – צורה זו מגבילה באופן משמעותי את היכולת לחיות חיים נורמאליים. חולים בשלבים מאוחרים עשויים לסבול מהתקפים, פסיכוזה ואובדן שליטה על שלפוחית השתן או המעי.

שתי הקבוצות הראשונות כוללות תסמינים מתונים עד בינוניים, ומשפיעים כמעט על מחצית מחולי האיידס. הצורה השלישית החמורה נדירה יחסית כיום, עקב כניסת תרופת קוקטייל המכילה תרופה פעילה, בה התחילו להשתמש משנת 1996.

החפיפה בין תסמיני איידס ואלצהיימר מסבכת את האבחנה

תסמיני אלצהיימר משתנים מאדם אחד לשני. הרופא עשוי לבצע הערכה נפשית, סריקת מוח ובדיקת עמוד השדרה באמצעות בדיקה מדגמית של הנוזל המקיף את עמוד השדרה.

האבחון עשוי להיות מאתגר, היות והיבטים אחרים מלבד מחלת האיידס עשויים להשפיע על יכולת החשיבה והתפקוד, כולל זיהומים מערכתיים, דיכאון או בעיות נפשיות אחרות, תופעות לוואי הקשורות לתרופות, והזדקנות.

תסמינים מתונים הקשורים לדמנציה ואיידס

תסמינים אלו מופיעים ברמות מתונות יותר, וחלקם כוללים:

• קשיים מוטוריים קוגניטיביים.
• קשיי ריכוז.
• שכחה.
• האטה בתנועות.
• שינויי אישיות.
• חוסר תיאום טווח תנועה.

חלק מהתסמינים מתבטאים בשלבים המאוחרים של איידס, משתנים במידה רבה מאדם לאדם ועשויים לכלול:

• קושי בלמידת דברים חדשים.
• שינויי התנהגות.
• אובדן זיכרון.
• בלבול.
• קשיים רבים במציאת מילים.
• נסיגה מתחביבים או פעילויות חברתיות.
• דיכאון.

הבנת תסמיני דמנציה באיידס לקביעת אבחנה מדויקת

חשוב לזכור שתסמינים אלו עשויים להיגרם כתוצאה ממגוון נרחב של מצבים, כולל זיהומים מערכיים וסרטן הקשורים באיידס, המשפיעים במיוחד על המוח ומערכת העצבים המרכזית. לכן יש לשלול תחילה מצבים אלו.

צוות אנשי מקצוע, כולל רופאים מיומנים בנוירולוגיה, מבצעים את האבחנה. כחלק מההערכה, צוות הרופאים בוחן את כל היבטי הבריאות כולל היקף מחלת האיידס; המצב הבריאותי הגופני; מצב בריאות הנפש, כולל מצבים קיימים כגון דיכאון; ויכולת התפקוד בחיי היומיום.

אפשרויות טיפול

בעוד שלא קיימת תרופה, הטיפול היעיל ביותר לדמנציה הקשורה לאיידס הוא טיפול HAART, הידוע ביכולתו להפחית את כמות ה-HIV בדם. התרופות המועילות במיוחד הן תרופות שיכולות לעבור את מחסום הדם במוח, כגון זידובודין.

הרופא עשוי לרשום אף תרופות נוגדות דיכאון, תרופה אנטי פסיכוטית, או תרופה לשיפור הערנות. החולה עשוי להזדקק לסיוע בנטילת התרופות. אם מחלת איידס אינה מטופלת, היא יכולה להיות קטלנית, והטיפול התרופתי מקל גם על חלק מהתסמינים ההתנהגותיים.