טיפול תרופתי בהפרעות התנהגות באלצהיימר

הפרעות התנהגות הן חלק בלתי נפרד ממחלת האלצהיימר, בעיקר בשלביה הראשוניים. בני המשפחה ישמו לב לשינויים התנהגותיים אצל החולה, בין אם מינוריים כמו רגשות קיצוניים, כעס או קנאה, ועד לקיצוניים כמו התקפים פסיכוטיים.

חולי האלצהיימר אינם מודעים לשינויים התנהגותיים אלו, אשר נובעים מסיבות שונות הקשורות לאופייה של המחלה. כיום, ישנן תרופות שונות המסייעות לחולה להתמודד עם ההפרעות ההתנהגותיות.

סוגי הפרעות התנהגותיות בקרב חולי אלצהיימר

ישנן הפרעות התנהגותיות שכיחות הבאות לידי ביטוי אצל מרבית מחולי האלצהיימר. לרוב החולה יסבול ממספר הפרעות התנהגותיות יחדיו.

עקשנות – אומרים שככל שאנשים מזדקנים הם הופכים ל"קשים" יותר ועקשניים, אם מוסיפים לכך גם את מחלת האלצהיימר בה הזיכרון יורד והיכולת הקוגניטיבית פוחתת, הרי שהעקשנות עשויה להיות קיצונית אפילו יותר.

שוטטות – אחד הסימנים הראשוניים של מחלת האלצהיימר הינה שוטטות. הליכה ללא כל מטרה, עד למצב בו האדם החולה עשוי לצאת מביתו ולא לחזור, מאחר והוא אינו יודע היכן נמצא.

אגרנות – אגרנות של חפצים, ואפילו החבאה של חפצים, הוא עוד אחד מן המאפיינים של מחלת האלצהיימר. החולה עשוי להתחיל לשמור בביתו זבל, אוכל ישן ואף לאסוף מהרחוב חפצים שונים.

התנהגות מינית – לעיתים חולי אלצהיימר נוטים לחשוף את עצמם בפומבי ואף לאונן. לעיתים מתוך סיבה כי הם שכחו ללבוש את בגדיהם ובוודאי שאין הם מודעים למצב בו הם עושים זאת אל מול הציבור.

האשמה וקנאה – חולי אלצהיימר אינם מודעים למתרחש סביבם, ומתקשים לפענח סוגי התנהגויות כלפיהם, אלו מובילים לכדי האשמה וקנאה, בעיקר כלפי בני משפחה קרובים והגורם המטפל בהם.

קשיי שינה – קשיי שינה הם חלק שגרתי מחייו של כל אדם מבוגר, אך כאשר מדובר בחולי אלצהיימר, הדבר בא לידי ביטוי בעוצמות גבוהות יותר. ייתכן והסיבה לכך היא חוסר שקט פנימי.

חרדה – ביטויים שונים של חרדה הם מנת חלקם של חולי אלצהיימר, בין אם חרדה קיומית ובין אם חרדה ההופכת לאובססיה לגבי חפצים או אנשים.

אלימות – חולי אלצהיימר מאבדים את היכולת לשלוט על עצמם ועל ההתנהגות שלהם, אלימות הופכת להיות כלי על מנת לדרוש את מה שהם רוצים בו. האלימות עשויה להיות מופנית כלפי בני משפחה, האדם המטפל ואף כלפי עצמם.

הזיות – הזיות שמיעה והזיות ראייה הן חלק בלתי נפרד מהמאפיינים של מחלת האלצהיימר. החולים עשויים לחשוב כי ישנם אנשים זרים בביתם, כי הדמויות מהטלוויזיה מתארחות אצלם בסלון ואף לשמוע קולות שונים ומשונים.

דיכאון – המציאות של חולי אלצהיימר שונה לחלוטין, התודעה היא אחרת וכך שגרת היום יום הופכת למסע לחימה מפרך, כתוצאה מכך, חולי אלצהיימר רבים עשויים לסבול מדיכאון.

התאמת הטיפול התרופתי

רוב הפסיכיאטרים והפסיכוגריאטרים מנסים להימנע ככל שניתן ממתן טיפול תרופתי לחולי אלצהיימר. הסיבה נעוצה בעובדה כי תרופות אלו אינן משוללות תופעות לוואי, אשר עשויות להכביד עוד יותר על שגרת החיים הבעייתית ממילא, וכן, גם על התרופות הנוספות אותן נוטל החולה.

אך רשמדובר במצבים קיצוניים ובמצבים המסכנים את חייו של החולה, יש צורך בהתאמה של טיפול תרופתי פרטני, בהתאם למאפיינים ההתנהגותיים של החולה. בין התרופות המקובלות לשימוש בהפרעות התנהגותיות בקרב חולי אלצהיימר:

תרופות ממשפחת SSRIs – תרופות המתאימות לטיפול בדיכאון וחרדה.

ריספרידון – תרופה לטיפול בהתקפים פסיכוטיים ובמצבי רוח משתנים.

אולנזאפין – תרופה לטיפול בהתקפים פסיכוטיים, לדיכאון וחרדה.

Quetiapine‏ – תרופה לטיפול בהתקפים מאניים ובדיכאון.

Aripiprazole – תרופה המאפשרת לייצב את מצב הרוח.

Solian‏ – תרופה אנטי פסיכוטית ואנטי דיכאונית.