האם ניתן למנוע אלצהיימר?

העיתונים, המגזינים, והטלוויזיה מלאים סיפורים עדכניים על שיטות הקפדה על הבריאות, אכילה נכונה וכושר קבוע. אנשים רבים מודאגים לגבי בריאותם ככל שהם מתבגרים. הם תוהים אם הם יכולים לנקוט בצעדים על מנת למנוע מחלות המתרחשות עם הגיל, כגון מחלת אלצהיימר (AD).

לא קיימת תרופה ידועה למחלה זו, וסודות מניעתה עדיין אינן ידועות. אך מחקר שנתמך על ידי המכון הלאומי להזדקנות (NIA), וחברות רפואה ציבוריות ופרטיות, מציעים רמזים מפתים לגבי מקורות אלצהיימר וגורמי התפתחותה.

מחקרים מתמשכים

ממצאים מדעיים חדשים מעוררים תקוות שיום אחד ניתן יהיה לעכב את התפרצות המחלה, להאט את התקדמותה או אפילו למנוע אותה לחלוטין. אפילו עיכוב של חמש שנים בתחילת התסמינים עשוי להפחית באופן משמעותי את מספר החולים באלצהיימר.

בשנים האחרונות, המכון הלאומי להזדקנות, המכון הלאומי לבריאות הנפש, והמכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ, השיקו פרויקט בריאות קוגניטיבי ורגשי, שהחל לזהות ולתאר את גורמי אורח החיים המגוונים העלולים להשפיע על הבריאות הרגשית והיכולות הקוגניטיביות של מבוגרים.

אתגרים במניעת מחלות ניווניות כמו אלצהיימר

קיים צורך במחקר נוסף על הגורמים המשמעותיים ביותר על מנת לקבוע אם קיימות שיטות שיכולות לסייע לאנשים לשמור על תפקוד נפשי רגשי תקין עם הגיל. התקווה היא ששיטות מוצלחות יתרמו אף להבנה על תהליכי השיבושים המוחיים במהלך התפתחות מחלות ניווניות כמו אלצהיימר.

זוהי מחלה מורכבת המתפתחת במשך שנים רבות, ומושפעת ממספר גורמים העשויים להגביר או להפחית את הסיכון של אדם לפתח את המחלה. מדענים אינם שולטים על חלק מגורמי הסיכון של אלצהיימר, אך הם יכלים לטפל בגורמי סיכון אפשריים אחרים. ההשפעה על המחלה טמונה בשינויי הסיכונים הסביבתיים, ושינויים באורח החיים.

איתור שיטות למניעת מחלת אלצהיימר

למרות שמדענים אינם יכולים למנוע גורמי סיכון כגון גיל או פרופיל גנטי, מחקר חדש מציע שהקפדה על הרגלי בריאות כללית טובה עשויה לסייע בהפחתת הסיכויים לפתח את המחלה המורכבת המשפיעה על המוח.

גורמים פוטנציאליים רבים זוהו במחקרים תצפיתיים ובמחקרים על בעלי חיים, ונקשרים לשינויים בסיכון למחלת אלצהיימר. מחקר נוסף, כולל ניסויים קליניים, יגלה אם גורמים אלו יכלים לסייע למעשה במניעת המחלה.

התפקיד האישי של כל אחד במניעת גורמי הסיכון

חשוב להבין שאנשים יכלים בקלות לסייע במניעת גורמים אלו, ולכן כה חשוב להתמקד אף בחלקים אחרים של המחקר למניעת אלצהיימר.

במקביל לחקר גורמי סגנון חיים, מדענים רבים מפתחים תרופות שיכולות להגביר את המסלולים הביוכימיים או לחסום נתיבים המובילים לירידה הקוגניטיבית האחראית להתפתחות המחלה.

חומצת אמינו הומוציסטאין: סיכון מוגבר לפיתוח אלצהיימר

מחקרים מצאו שרמות גבוהות של חומצה זו מגבירות את הסיכון לפתח את המחלה. הקשר בין רמות הסיכון למחלה לבין הומוציסטאין מעניין במיוחד מדענים, היות ורמות הומוציסטאין בדם ניתנות להפחתה באמצעות הגברת צריכת חומצה פולית וויטמיני B6 ו-B12.

ניסוי קליני לומד כיום האם הפחתת רמות הומוציסטאין עם תוספים אלו יאט את קצב הירידה הקוגניטיבית בקרב מבוגרים עם מחלת אלצהיימר.

מחקרים על סוכרת ועמידות לאינסולין

מחקרים בקנה מידה גדול מראים שסוכרת קשורה עם מספר סוגי דמנציה, כלל מחלת אלצהיימר ודמנציה וסקולרית. מחקרים אלו מצאו כי אלצהיימר וסוגרת מסוג 2 חולקות מספר מאפיינים, כולל שכיחות גובר עם הגיל, נטייה גנטית, ומצבורי סוגים שונים של חלבון עמילואיד מזיק.

רמות חריגות של סוכר, שהם מרכיב המפתח בסוכרת, קשורות אף הם התפתחות מחלת אלצהיימר. מדענים עובדים על מנת ללמוד עוד על הקשרים אלו.

בדיקת לחץ דם גבוה – מדענים חוקרים את הקשר בין מחלת אלצהיימר ולחץ דם גבוה, בתקווה שהידע יספק תובנות חדשות למניעת שני המצבים.