קפאין כגורם מגן בדמנציה ואלצהיימר

 

דו"ח מדעי חדש קובע שקפאין יכול באמת לסייע למניעת דמנציה. שתי כסות קפה בלבד ביום, מפחיתות את הסיכון ב-46%. אך אם בוחנים מקרוב את המחקר מאחורי דו"ח זה, התוצאות הן בעלות משמעות גבולית. כלומר, סביר להניח שהתוצאות מקריות.

חוקרים בארצות הברית עקבו אחר 6,467 נשים לאחר גיל המעבר, במחקר שנמשך עשר שנים, ומצאו שהנשים שצרכו בממוצע שתיים עד שלוש כוסות קפה ביום, נמצאו בסיכון נמוך יותר לליקויים קוגניטיביים או דמנציה, בהשוואה לנשים שצרכו רמות נמוכות יותר של קפאין.

אך צריכת הקפאין התבססה על דיווחים עצמיים, ולא צוינה שתיית משקאות נטולי קפאין. התוצאות לגבי שתיית כל המשקאות המכילים קפאין, כגון תה וקולה, היו משוערות.

תוצאות המחקר צנועות, בלשון המעטה

בעוד שהחוקרים העריכו שהשפעת מניעת הדמנציה הייתה 26%, ולא 36% כפי שדווח בהרחבה בתקשורת, המתמטיקה ששימשה את החוקרים עמדה בפועל על נתונים נמוכים של אחוז אחד. היות והגורם המדויק של אלצהיימר ודמנציה, ובמיוחד של מחלת האלצהיימר, אינו ידוע, לא קיימת שיטה ברורה למניעת המצב.

קיימים צעדים בהם ניתן לנקוט, העשויים להפחית את הסיכון, כגון הפסקת עישון והפחתת צריכת אלכוהול, הקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת, והקפדה על פעילות גופנית ובריאות נפשית.

מהיכן הגיע הסיפור?

המחקר נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין במילווקי, בית הספר לרפואה של וייק פורסט, מכון הבריאות לחינוך ומחקר במינסוטה, ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, כולם בארצות הברית. המחקר מומן על ידי המכון הלאומי ללב, ריאות ודם, במכון הלאומי לבריאות בארצות הברית.

מחברי המחקר אינם מדווחים על מקורות הסכסוך. המחקר פורסם בסקירות עמיתים של קרוטולוגיה, בכתב עת למדעי הרפואה, ובגישה חופשית לקריאה באינטרנט.

דיווחים שליליים על המחקר

ראשית, רוב הכותרות, כגון "קפה באמת יכול לסייע למניעת דמנציה", מוגזמות בהשוואה להשלכת תוצאות המחקר. שנית, אף אחד לא הדגיש שהתוצאה העיקרית במונחי מניעת דמנציה, גירדה רק בקושי את הרמה הנדרשת למשמעות סטטיסטית. והכי חשוב, כל מקורות התקשורת בבריטניה דיווחו על אי-עובדה עובדתית.

הירידה בפועל במונחים של יחס הסיכון הייתה 26% ולא 36%. מקור חוסר הדיוק נבע מהודעה לעיתונות מאת EurekAlert! שירות חדשות מדע. מה שמצביע על העובדה שאף מקור מדיה בבריטניה לא טרח לקרוא את המחקר בפועל, ובמקום זאת השתמש בהודעה לעיתונות בלבד.

איזה סוג מחקר זה היה?

זה היה מחקר עוקב פוטנציאלי שמטרתו הערכת הקשר בין צריכת קפאין לבין התרחשות כוללת של דמנציה או ליקוי קוגניטיבי בקרב נשים לאחר גיל המעבר. מחקרים קודמים שנערכו על בעלי חיים הציעו אפקט מגן של קפאין ורכיבים אחרים בקפה, על תפקוד המוח.

החוקרים השתמשו בנתונים ממחקר מבוקר רנדומאלי ארוך בארצות הברית, בשם "יוזמת בריאות האישה". נשים בגילאי 65 עד שמונים חולקו באקראי לטיפול בטבליות אסטרוגן או תרופות דמה, בין השנים 1995 ו-1999, ונמצאו במעקב מדי שנה במשך עשר שנים.

כישלון ההוכחה החד משמעית – היות והמחקר השתמש בנתונים מניסויים קודמים, הוא הראה קשר בין גורם אחד בלבד, במקרה זה צריכת קפאין, לבין דמנציה ופגיעה קוגניטיבית. הוא לא הוכיח שצריכת קפאין הפחיתה את הסיכון לדמנציה או ליקוי קוגניטיבי.

מהלך המחקר

החוקרים בדקו נתונים שהתקבלו מ-6,467 נשים שסיפקו מידע עצמי על צריכת קפאין, בתוך חצי שנה מתחילת המחקר, וערכו הערכה אחת לפחות של מעקב קוגניטיבי. התפקוד הקוגניטיבי הגלובלי הוערך מדי שנה על ידי טכנאים מוסמכים ומראיינים, תוך שימוש במאה נקודות מבחן מיני מנטל, עד שנת 2007.

ההערכה השנתית לאחר שנת 2007 בוצעה על ידי ארבעים נקודות בראיון טלפוני. שיטות אלו מאומתות היטב להערכה ומדידת יכולות קוגניטיביות. צריכת הקפאין התבססה על דיווח עצמי בתחילת המחקר, באמצעות שאלות תדירות צריכת מזון (FFQ).

צריכת הקפאין נאמדה באמצעות שאלות על קפה, תה ומשקאות קולה, כולל התדירות, והחוקרים שיערו כי צריכת משקאות אלו היו מבוססים על קפאין, שכן לא הייתה שאלה פרטנית על צורות צריכה נטולות קפאין.

התוצאות הבסיסיות של המחקר

במדגם נשים לאחר גיל המעבר, במהלך עשר שנות המחקר, 209 נשים קיבלו סיווג סבירות לדמנציה, ו-179 נשים קיבלו סיווג של פגיעה קוגניטיבית קלה.

נשים ששתו למעלה משתי כוסות קפה ביום, נמצאו בסיכון נמוך ב-26% לדמנציה, בהשוואה לנשים ששתו פחות. זוהי תוצאה גבולית מבחינה סטטיסטית. הנשים נמצאו גם בסיכון נמוך ב-26% לדמנציה או ירידה קוגניטיבית קלה.

פרשנות תוצאות המחקר על ידי החוקרים

החוקרים סיכמו שהמחקר הראה סיכון נמוך יותר לדמנציה אפשרית או לקויות קוגניטיביות בקרב נשים שצורכות קפאין בכמויות של למעלה משתי כוסות ביום.

למרות שקיים צורך במחקרים נוספים לאימות עקביות הדיווחים, בהתחשב בכך שצריכת הקפאין ניתנת לשינוי בקלות, חשוב לכמת את הקשר של המחקר עם תוצאות הבריאות הקוגניטיביות לא רק מנקודת מבט מונעת, אלא אף על מנת להבין טוב יותר את המנגנונים הבסיסיים ומעורבותם בדמנציה וליקוי קוגניטיבי.

החוקרים מוסיפים שלאור העובדה ששכיחות מחלת האלצהיימר צפויה לעלות פי ארבע עד שנת 2050, אפילו ירידה קטנה בחולשה קוגניטיבית הקשורה לגיל, תהיה בעלת השלכות משמעותיות על בריאות הציבור.