האם אכילת פחמימות עלולה לגרום לאלצהיימר?

ככל שהרפואה מתקדמת יותר, כך מוצאים מדענים יותר הקשרים העלולים להוביל למחלת אלצהיימר. כך, למשל, מחקרים חדשים שונים בדקו אם אכילת פחמימות משפיעה באופן משמעותי על הסיכון לאלצהיימר.

כך פחמימות עלולות לפגוע במוח

ד"ר דיוויד פרלמוטר מציג תפיסה מהפכנית, יש שיאמרו קיצונית, שמשנה את התפיסה המקובלת לגבי תזונה. הוא בחן שורה ארוכה של מחקרים מדעיים, ועם הניסיון הקליני שלו הגיע למספר מסקנות פורצות דרך. כך למשל ד"ר פרלמוטר טען שפחמימות, וכך גם סוכרים או חיטה, פוגעים בצורה משמעותית במוח.

המצב המומלץ על פי הגישה הזו הוא שהמוח יקבל את האנרגיה שהוא מן הסתם זקוק לה באמצעות שומנים ולא פחמימות. לצריכה המוגברת של הפחמימות לטענתו יש סיכונים נוספים, למשל בכל הנוגע לתפקוד הלבלב: הטענה היא שאכילה מוגברת של פחמימות ומאכלים אחרים המוגדרים כמזיקים (סוכרים), גורמת ללבלב לייצר כמות גדולה יותר של אינסולין.

תאי הגוף מתרגלים כתוצאה מכך לכמויות אינסולין גבוהות במיוחד, תוך שהם גורמים למצב בו הלבלב צריך להתאמץ כדי לייצר אותן. זהו מצב שמבטא במידה לא מבוטלת את מחלת הסוכרת.

עלייה בסוכר גורמת להפחתת מימדי המוח

מחקרים בינלאומיים העידו שחולי סוכרת נמצאים בדרגת סיכון גבוהה להתכווצות מוחם תוך מספר שנים. פגיעה אפשרית נוספת של הפחמימות והסוכר היא היווצרות דלקות במקומות שהסוכר בכמות הגבוהה מגיע אליהן. דלקות אלה עלולות להגיע למוח ולגרום לפגיעות שונות, לרבות מחלות דוגמת אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ואחרות.

היקשרות חלק מהחלבונים למולקולות הסוכר מביא להתקשות של סיבי החלבונים, מה שפוגע ביכולת התפקוד שלהם או אפילו לרעילות. נוצר ייצור יתר של רדיקלים חופשיים, כאשר כתוצאה מכך אלה הדרך עד לפגיעה הקוגנטיבית הופכת לקצרה מאד.

להימנע לחלוטין מפחמימות? לא בא בחשבון

ההנחה כיום היא שזה יהיה בלתי אפשרי – וכמובן שגם לא בריא – להוציא לחלוטין את הפחמימות מהתפריט שלנו. ההמלצות של ד"ר דיוויד פרלמוטר ושל אחרים המחזיקים בגישה שלו היא שיש לצמצם יחד עם זאת את הפחמימות הצורכים מדי יום.

כמות של עד כשמונים גרם מספיקה לדעתם. הם ימליצו בהמשך לכך לצמצם את צריכת הגלוטן ולהגדיל לעומת זאת את השומנים ה"טובים", למשל שמן זית או שמן אבוקדו.

ביקורת המחקר: בלי פאניקה!

באופן לא מפתיע, יש גורמים רבים בקהילה הרפואית וגם מחוצה לה שמתנגדים בפה מלא לתפיסות הדי מהפכניות שעולות ביחס לפחמימות ולהשפעתן על הגוף בכלל והמוח בפרט. אותם אנשים יטענו שהממצאים של ד"ר דיוייד פרלמוטר אינם מספיקים מבחינה מחקרית, ושאין כאן יכולת עדיין להוכיח כי קשר שלילי כמו זה שהוא תיאר אכן קיים.

מכאן נובע שאין עדיין מקום לפניקה בכל הנוגע לממצאים שהועלו כאן, כמו גם לממצאים אחרים הבוחנים את הקשר שיכול להיות הדוק בין התזונה שלנו לבין בריאות הגוף.