התמודדות עם סיבוכים

מחלת האלצהיימר מתחילה במקרים רבים עם אבדן זיכרון. אך עם הזמן, היא עלולה להוביל לבעיות נפשיות, רגשיות ופיזיות אחרות.

יש להבין למה לצפות ולהתכונן עם פתרונות המסייעים לאדם אהוב עם אלצהיימר, הסובל מכל הסיבוכים הבאים.

תסיסה ותוקפנות

אנשים עם מחלת אלצהיימר עלולים להפגין תסמיני חרדה או להתרגז בקלות. כשהם חשים כך, הם עשויים לצעוק, להשליך חפצים או אפילו לנסות לפגוע באחרים. יש לסייע להם תוך נקיטה בצעדים הבאים:

הקפדה על סביבה שקטה – רעשי רקע, כגון צלילי טלוויזיה, עשויים להרגיז או לבלבל אותם.

הקפדה על שגרה – שינויים בסביבה או בשגרה היומית, כגון נסיעות או ביקורי אורחים, עשויים לגרום לחולי אלצהיימר להיות נסערים.

מעקב אחר תסמינים פיזיים – כאב, עייפות או צורך להשתמש בשירותים עלול לגרום להם להיות מוטרדים או להתפרץ.

הקפדה על רגיעה – אם הם מתרגזים או כועסים, אין להתווכח עימם או להעביר עליהם ביקורת. יש לשמור על קול רגוע ורגשות יציבים.

נפילות

מחלת אלצהיימר גורמת לבעיות תיאום טווח תנועה הגורמות לאנשים לאבד יותר את שיווי המשקל שלהם וליפול. כדי למנוע סיכונים אלו, יש לנקוט בצעדים הבאים:

פעילות גופנית קבועה – במיוחד בשלב מוקדם של המחלה, על מנת לסייע לחולה לשמור על איזון וכוח.

הסרת חפצים שקל למעוד עליהם – כגון שטיחים רופפים או כבלי הארכה.

מדרגות – יש לוודא שמותקן לפחות מעקה אחד.

חדר האמבטיה – יש להניח שטיחונים המונעים החלקה בתוך האמבטיה ועל הרצפה.

תאורה – יש להקפיד שכל הבית יהיה מואר, ולעצב תאורה לילית מיוחדת.

מדבקות על חלונות גדולים ודלתות זכוכית – כדי להבהיר שמדובר במשטח זכוכית.

התאמת הבית – יש לבצע שינויים בבית ולהתאים את הבית למצב החדש.

זיהומים

בשלבים מאוחרים יותר של אלצהיימר, החולים נוטים לסבול מזיהומים, כולל זיהומים בשלפוחית השתן, שפעת, איידס ודלקת ריאות.

כדי להפחית את סיכויי ההידבקות בזיהומים, יש להתייעץ עם הרופא לגבי זריקת שפעת אחת לשנה; מומלץ גם לקבל זריקה חד פעמית נגד דלקת ריאות לאחר גיל 65; ולהבחין בשינויים פתאומיים בתסמינים או בהתנהגויות, או בחום פתאומי, העשויים להצביע על זיהום.

בעיות שינה

חולי אלצהיימר עשויים להיות מנומנמים במהלך היום, אך מתקשים לישון במהלך הלילה. יש לנקוט בצעדים הבאים על מנת לסייע להם לנוח מעט:

להקפיד על לוחות זמנים – הקפדה על שגרת שינה, יקיצה וארוחות.

הימנעות מתנומות – יש לשמור את השינה ללילה.

יציאה החוצה – לבלות בחוץ, במיוחד באור השמש מוקדם ביום. צעד זה מוביל לשינה טובה יותר בלילה.

הימנעות מחסמי שינה – יש לעודד את חולה אלצהיימר להימנע מקפאין, אלכוהול וטבק.

מעקב אחר צריכת תרופות – יש להתייעץ עם הרופא או הרוקח אם התרופות במרשם עשויות להשפיע על השינה.

שוטטות

בשלבים מאוחרים יותר של אלצהיימר, בעיות זיכרון ובלבול עשויות לגרום לחולה לדחף פתאומי לשוטט הרחק מהבית. אם הוא עוזב את הבית לבד, הוא עלול להימצא בסכנה.

כדי למנוע שוטטות, יש למנוע פתיחת דלתות בקלות, באמצעות מיקום המנעולים גבוה יותר; הפעלת אזעקות כך שתישמע התראה כשהן פתוחות; הסתרת מפתחות המכונית; שימוש בצמיד זיהוי, רק למקרה שאם הוא משוטט, ניתן יהיה לסייע לו למצוא את דרכו הביתה.

בעיות שלפוחית השתן ומעי רגיז – אנשים הסובלים מאלצהיימר עשויים להתקשות בשליטה על צרכי חדר השירותים. זה נכון במיוחד כשהמחלה מחמירה. כדי למנוע תאונות ולהתמודד עימן, יש לקחת אותם לשירותים אחת למספר שעות; להיות מודעים לסימנים המעידים על צורך בשימוש בשירותים, כולל עצבנות; כשיוצאים איתם מהבית, יש להבין היכן השירותים הקרובים; ולעודד אותם לשתות פחות ככל ששעת השינה מתקרבת.

דיכאון – זה מובן ונפוץ שחולה אלצהיימר יחוש דיכאון, במיוחד זמן קצר לאחר האבחון. תרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע. אך ניתן אף לנקוט בצעדים נוספים כגון הקפדה על פעילות גופנית קבועה; בילוי יותר זמן עם אנשים; הקפדה על פיתוח תחביבים ופעילויות מהנות.

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

חדש: מחקרים מצביעים על כך שקיים קשר בין הגן לאלצהיימר לבין הקורונה