לעולם לא מאוחר מדי לרקוד

אין גיל מאוחר מדי להתחיל לרקוד. זוהי אחת הפעילויות האהובות ביותר עבור רבים מבני גיל הזהב, פעילות שיכולה להיות מהנה וגם בריאה: זוהי פעילות גופנית שחסרה בגילאים מבוגרים. החדשות הטובות הן שיותר ויותר מחקרים בעת האחרונה מצביעים על יתרונות אחרים של הריקוד עבור בני גיל הזהב, כולל האטה של קצב ההזדקנות של המוח. הנה כל המידע שיסביר לכם מדוע כדאי לרקוד בכל גיל.

הבעיה: תפקוד המוח יורד עם השנים

תחילה יש להבין את הגורמים בגללם נפגע תפקוד המוח עם השנים. הגורם העיקרי הוא פגיעה באספקת הדם למוח, שנגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של הכליות. גם ההאטה הכללית של מערכות גוף האדם עלולה "לתרום" לקושי הזה. כאשר הגוף מזדקן חלה ירידה ביכולות הפיזיות שלו, ירידה שמביאה לכך שהאנרגיה שבכליות פוחתת, מה שמשבש את התהליך עוד יותר.

המציאות היא שירידה בתפקוד המוח היא אחת מ"תופעות הלוואי" של הגיל המבוגר. האדם רואה את התפקוד המוחי שלו יורד עם השנים, כך שפעולות שהיו בעבר פשוטות מבחינתו – חישוב, זיכרון והבנה – הופכות פתאום למורכבות או אפילו בלתי אפשריות. ההמלצה הברורה כיום היא לאמץ כמה שיותר את המוח, ובכך להמשיך להפעיל אותו כדי למנוע את הירידה בתפקוד שלו: ממש בדומה ליתרונות פעילות גופנית לשמירת הכושר וחוזק הגוף.

מחקרים קובעים: ריקוד בקבוצות משפר את התפקוד המוחי

הסיבה היא שריקוד מהסוג הזה מציב אדם באתגרים קוגניטיביים, שלא נוכחים בכל סוג של פעילות גופנית. הלימודים מפעילים את המוח ומאתגרים אותו, כשאדם מבוגר מנסה לחקות בתנועות את המדריך ואת התלמידים האחרים, מפעיל מספר חושים במקביל ועובד גם על הקואורדינציה ועל הקשר בין המוח לבין התנועתיות. גם ריקוד "רגיל" יכול לספק יתרונות אלו, אך הממצאים הם שהיתרונות האלה יהיו מוחשיים יותר במקרה של לימוד ריקוד קבוצתי.

הממצאים הראו שהריקוד עשוי בהמשך להשפיע לטובה על חלק חיוני מאד בתפקוד המוח – החלק שהאחריות שלו היא עיבוד מידע וזיכרון. אחת הסיבות היא שהרקדן מנסה תמיד להיזכר בתנועות של הריקוד שלמד לא מכבר, תוך שהוא מפעיל את הזיכרון כמובן. לכן מי שרוקד בהתמדה יכול לראות כיצד התכונות האלה משתפרות וכיצד ההתנוונות שנראית טבעית בתפקוד המוח הופכת לאיטית הרבה יותר.

לא רק קוגניציה: יתרונות חברתיים של לימודי הריקוד

קשישים רבים סובלים מקשיים רגשיים ומבעיות נפשיות בגיל הזהב. הירידה ברמות התפקוד פוגעת בביטחון העצמי שלהם, כשקושי נוסף הוא תחושת הבדידות שחשים מבוגרים עקב הזמן הפנוי שמתווסף להם, ההתרחקות מבני המשפחה האחרים וכן הלאה. לימוד הריקוד תורם גם מהבחינה הזו. ריקוד במסגרת קבוצתית מאפשר למבוגרים לפגוש אנשים חדשים וליצור קשרים חברתיים שחשובים עבורם במיוחד.

עובדה נוספת היא שהריקוד מבוצע במסגרת כלשהי, שחשובה  מאד לקשישים שמרגישים שהם "לא מוצאים את עצמם" בגילאים שאחרי העבודה. מסגרת הריקוד מוסיפה פעילויות ללוח הזמנים של הקשיש ומאפשרת לו להגדיר סדר יום סביב השיעורים האלה.

העובדה שריקוד הוא פעילות מהנה מביאה לכך שהאנשים המבוגרים מצפים בקוצר רוח לשיעורים, עד לתחושה שהריקוד הוא אחד הדברים החשובים שמעניקים לקשיש משמעות בשלב זה של חייו.