האם אתה מודע לזכויותיך באלצהיימר?

אלצהיימר ויתר המחלות הפוגעות בחשיבה ובזיכרון (מחלות דמנציה) הופכות את האדם שאך אתמול היה עצמאי לאדם התלוי בזולתו. מובן, שההתדרדרות למעשה איננה מתרחשת מהיום למחר, כי אם מתמשכת על פני תקופה ארוכה, אולם דבר אחד ברור.

כל מי שסובל מפגיעת מחלה זו (ממש כפי שאחרים סובלים ממגבלה גופנית עד כדי מצב סיעודי), הינו אדם בעל זכויות, שאינן מסתכמות בהיבטים כלכליים בלבד, אלא מתבטאות בזכויות חשובות נוספות שראוי לממש החל מגילוי המחלה וגם תוך כדי מהלכה.

די להשתקה!

במשך שנים היה נהוג להתייחס לחולי הדמנציה רק בחדרי חדרים. זו הייתה בעיה מושתקת ומשום כך – לא הושקעו משאבים הדרושים להענקת טיפול מתאים בחולים. בשנים האחרונות השתנתה התמונה ונוסדה תכנית לאומית להתמודדות עם המחלה.

תכנית זו הוקמה במעורבות ממשלתית, עם התייחסות מצד רופאים, קופות החולים, ארגונים חברתיים, ביטוח לאומי וגורמים נוספים, כך שניתן למצוא פתרונות נוספים לחולים ואפילו להקים קבוצות תמיכה לבני המשפחה המטפלים בחולי האלצהיימר.

חולה דמנציה? זכותך להיות מאובחן!

בדמנציה מאובחנת ירידה עקבית ומתמשכת בפעילות הקוגניטיבית, כאשר הצורה הנפוצה ביותר מתבטאת במחלת האלצהיימר. לרוב, המחלה פוגעת בקשישים בגילאי שישים ויותר, אולם יש וגם צעירים יותר נפגעים ממנה.

אמנם כיום טרם ידועה התרופה למחלה, אך קיימות תרופות זמינות המעכבות את התקדמותה. בנוסף, קיימות תרופות ושיטות נוספות שיכולות לעכב מאוד את ההחמרה, וקיימות אף שיטות ללמידת ההתמודדות עם המחלה. מכיוון שכך, הזכות אולי החשובה ביותר עבור החולה הינה הזכות לאבחון וכן – הזכות לקבלת טיפול.

מיהם הרופאים המומחים באלצהיימר ודמנציה? אלו הם רופאים המומחים בגריאטריה, לעתים גרונטולוגים, רופאי עצבים (מומחי נוירולוגיה) וכן גם רופאי נפש – פסיכיאטרים. הערכת מצב יכולה להתבצע גם בלוויית אנשי מקצוע נוספים כגון מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, וקלינאים. חלק מהמוסדות הרפואיים מפעילים ועדות מומחים להערכת מצבם הנפשי והפיזי של קשישים.

חולה דמנציה זכותך לקבל טיפול!

חולה אלצהיימר זכאי לשמירה על חיסיון רפואי וסודיות רפואית. טיפול בחולי דמנציה יכול להתבסס על כמה רבדים. ישנו הרובד התרופתי – כאשר תרופות יכולות לסייע בהאטת תסמיני המחלה ויש גם תרופות המסייעות לאזן מצבי רוח, תופעות של דיכאון ותסמינים נלווים נוספים.

מלבד מענה תרופתי, זכאי החולה למענה מצד אנשי מקצוע פרא רפואיים כגון קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק. באמצעות טכניקות של ריפוי בעיסוק, למשל, ניתן להאט עוד יותר את סימני המחלה.

טיפול בהיבטים הנפשיים – מעונות יום לקשיש מציעים התערבויות נוספות ופעילויות חברתיות משמעותיות בהפגת הבדידות וביצירת סביבה בטוחה. כמו כן, במועדונית מתקיימות פעילות המעודדת מהלכי חשיבה וקוגניציה. חולה במצב מתקדם יקבל טיפול במוסדות סיעודיים ובמחלקות לתשושי נפש.

זכויות בביטוח לאומי

כשמצבו של החולה אינו מאפשר לו לטפל בעצמו ולדאוג לצרכיו השונים והיומיומיים, ניתן לפנות לביטוח לאומי, שתפקידו לדאוג לזכויות כספיות ואחרות, תחת השם – גמלת סיעוד.

גמלה זו מתאימה לאנשים מוגבלים בין אם מסיבה גופנית (סיעודיים) ובין אם בשל ירידה קוגניטיבית (לעתים מכונים – תשושי נפש). את הגמלה ניתן לממש באמצעות שעות טיפול של מטפלים המגיעים הביתה או בסיוע במימון של עובד סיעוד – זר או ישראלי.