מה הקשר בין שנת צהריים לאלצהיימר? 

בשנת 1901, פסיכיאטר גרמני בשם Alois Alzheimer, תיאר מחלה שגורמת לאובדן הזיכרון. המחלה אובחנה באחד ממטופליו של הפסיכיאטר וחמש שנים לאחר האבחון, המטופל הלך לעולמו. אלצהיימר חשד כי למחלה היה מקור אורגני כלשהו ולכן שלח את רקמת המוח של המטופל לבדיקת מעבדה. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה נצפו השינויים האנטומיים המגוונים המזוהים עם מחלת אלצהיימר. 

מאז ועד היום נערכו אינספור מחקרים שניסו לגלות את הגורם למחלה הקשה. אך גם היום, אחרי עשרות שנות מחקר, עדיין רב הנסתר על הגלוי בנושא זה. ישנן אמנם מספר תאוריות בנוגע לגורמי המחלה, אך אף לא אחת מהן הוכחה עד כה. 

חשיבות האבחון המוקדם של המחלה 

אלצהיימר היא מחלה מתקדמת הגורמת לאובדן הדרגתי ומתמשך של התפקודים הקוגניטיביים ובהמשך הפיזיולוגיים של החולה. מדובר במחלה סופנית וחשוכת מרפא. עם זאת, ישנם מספר טיפולים שמסוגלים לשנות את מהלך המחלה ובעיקר להאט את קצב ההידרדרות.

כיום ידוע כי ככול שהטיפול באלצהיימר ניתן בשלב יותר מוקדם, כך לרוב היעילות שלו גבוהה יותר בהתאם. אי לכך, השאיפה היא לאבחן את המחלה בשלב כמה שיותר מוקדם. למרבה הצער, ברוב המקרים המחלה מתגלה רק בשלב מאוחר יחסית, כשכבר לא ניתן להתעלם מההידרדרות הקוגניטיבית או לייחס אותה לגילו המבוגר של החולה. 

שינה בצהריים מגדילה את הסיכוי להידרדרות קוגניטיבית 

במחקר שנמשך 12 שנים, שממצאיו פורסמו בכתב העת Alzheimer's & Dementia, ניסו החוקרים לקשר בין הרגלי שנת הצהריים לבין הסיכוי לפתח דמנציה ולסבול מהידרדרות קוגניטיבית. בתחילת המחקר תיעדו את דפוסי השינה של 2751 גברים קשישים באמצעות צמידים שצוידו בחיישנים מיוחדים ולאחר מכן, המשיכו לעקוב אחרי המשתתפים במשך 12 שנים.

במשך תקופת המחקר, תיעדו החוקרים כל מקרה של הידרדרות קוגניטיבית. במחקר זה נמצא כי גברים שישנו לפחות שעתיים במהלך היום בתחילת המחקר, נמצאו בסיכון גבוה ב-66% לסבול מהידרדרות קוגניטיבית, בהשוואה לגברים שישנו פחות מ-30 דקות במהלך היום. הקשר החזק ביותר נמצא בגברים שישנו שנת לילה איכותית וללא הפרעות. 

ההסבר הביולוגי מאחורי התופעה 

עד לאחרונה, למרות שהקשר בין שינה בצהריים למחלה היה מוכר, איש לא יכול היה להסביר אותו מבחינה ביולוגית. התמונה החלה להתבהר בעקבות מחקר פורץ דרך שנערך לאחרונה באוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו.

במחקר זה נמצא כי מחלת אלצהיימר גורמת לנזקים חמורם לאזורים ספציפיים במוח, האחראיים על רמת הערנות לאורך היום. למעשה החוקרים גילו כי אזורים אלו הם בין הראשונים שנפגעים כתוצאה מהמחלה. זוהי הסיבה ככול הנראה לכך שהשינוי בדפוסי השינה, מופיע לפני ההידרדרות הקוגניטיבית בקרב החולים. 

החלבון הרעיל שאחראי לערנות במהלך היום 

במסגרת המחקר שהוזכר לעיל, נבדקו דגימות מוח של חולי אלצהיימר, שהושוו לדגימות שנלקחו ממוחות בריאים. החוקרים מצאו כי במוחותיהם של חולי אלצהיימר, ניתן להבחין בבירור בהצטברות של חלבון בשם טאו, במרכזים שונים האחראיים על הערנות: 

• LHA – lateral hypothalamic area
• TMN – tuberomammillary nucleus
• LC – locus coeruleus

במרכזים אלו, נפגעו לפחות 75% מהנוירונים. 

החוקרים ניתחו דגימות ממוחות של חולים שסבלו ממחלות נוספות שבאות לידי ביטוי בהידרדרות קוגניטיבית ונגרמות בשל הצטברות של טאו אך מתברר כי במחלות אלו (progressive supranuclear palsy ו-corticobasal disease), למרות שרמות הטאו אכן היו גבוהות, הרי שהאזורים האחראיים על הערנות, לא ניזוקו כלל.