אוהבים לחטוף מדי פעם תנומה של שעה וחצי, אבל תמיד מתעוררים אשמים? מחקר שפורסם בתחילת העשור, מצא שיתכן שאתם עושים דבר נפלא ומשפרים את הזיכרון שלכם. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי היוקרתי Current Biology ואת עיקריו נביא במאמר שלפניכם.
מהלך הניסוי
במחקר השתתפו סך הכולל 99 סטודנטים: בתחילת הניסוי, כל משתתף ישב מול מסך מחשב שעליו הוקרנה תמונה של מבוך מורכב.
משתתפי המחקר התבקשו להתרכז כמיטב יכולתם ולנסות לשנן את המבוך. לאחר מכן כל משתתף הוצב במבוך וירטואלי תלת ממדי (שדימה את המבוך שהתבקשו לשנן בשלב הראשון) והתבקש לנווט בו בהתאם למה שהצליח לזכור ולהגיע עד לנקודה מסוימת.
כל אחד ממשתתפי המחקר חזר על המשימה מספר פעמים ובכל פעם נמדדו הביצועים על ידי החוקרים. לאחר מכן, כמחצית מהמשתתפים התבקשו לפרוש לתנומה של שעה וחצי בזמן שהמחצית השנייה, נותרה ערה.כחמש שעות לאחר סיום השלב השני של הניסוי, שוב ניצבו הסטודנטים משתי הקבוצות במבוך הווירטואלי התלת ממדי ושוב נבחנה רמת ההתמצאות שלהם במבוך על ידי החוקרים. החוקרים ציפו שהסטודנטים בקבוצת הניסוי, שזכו לתנומה של שעה וחצי, יפגינו בקיאות גבוהה יותר ואכן התברר שרמת התפקוד שלהם הייתה משמעותית גבוהה יותר.
למעשה לפי הפרמטרים והמדדים שהוגדרו בתחילת הניסוי, רמת התפקוד של הסטודנטים שזכו לחטוף תנומה של שעה וחצי, הייתה גבוהה פי עשרה מרמת התפקוד של הסטודנטים שנותרו ערים.דבר המומחה – לשנן ולחלום
לפי ד”ר רוברט סטיקגולד מהמרכז הרפואי בית ישראל (בוסטון מסצ’וסטס), שעמד בראש צוות החוקרים שערכו את המחקר המרתק, בזמן שאנחנו חולמים, המוח שלנו מנסה להבין איזה פריטי מידע שנחשפנו אליהם במהלך היום חשובים לנו יותר ואילו חשובים לנו פחות.
ד”ר סטיקגולד ממליץ לכל מי שמעוניין ללמוד ולשנן חומר מסובך, לעשות את הדבר הבסיסי ביותר ופשוט לקחת תנומה טובה מדי פעם. לדבריו נמצא במחקר כי ברגע שנחלום על החומר, נסייע לעצמנו להטמיע אותו בזיכרון וכי די אפילו בתנומה קצרה כדי לסייע לגיבוש החומר במוח ואף לשיפור ההבנה שלו.תנומה ארוכה לעומת זאת, בצהריים, כך על פי מחקר שנעשה לאחרונה, עלולה להוות תסמין מוקדם לאלצהיימר. להרחבה בנושא: מה הקשר בין שנת צהריים לאלצהיימר?
