דמנציה עם גופיפי לוואי

דמנציה עם גופיפי לוואי (DLB) היא סוג של דמנציה מתקדמת המובילה לירידה בחשיבה ובתפקוד העצמאי, בשל פגיעה בתאיי המוח לאורך זמן. רוב המומחים מעריכים שמצב זה הוא הגורם השכיח ביותר השלישי לדמנציה, לאחר מחלת אלצהיימר ודמנציה וסקולרית, ומתרחש בקרב עשרה עד 25% מהמקרים.

ליקויים מוחיים בדמנציה עם גופיפי לוואי, הקשורים להכרה, התגלו במעבדה של ד"ר אלואיס אלצהיימר, במהלך שנות 1900 המוקדמות. חלבון אלפא סינוקליין, הנחשב למרכיב הראשי של גופיפי לוואי נמצא באופן נרחב במוח, אך התפקוד שלו עדיין לא היה ידוע.

תופעה בהפרעות מוחיות

גופיפי לוואי מצויים גם בהפרעות מוחיות אחרות, כולל מחלת אלצהיימר, דמנציה ומחלת פרקינסון. אנשים רבים עם מחלת פרקינסון מפתחים בסופו של דבר בעיות חשיבה והסקת מסקנות, ואנשים רבים עם תסמיני גופיפי לוואי, סובלים מתסמיני יציבה כפופה, נוקשות שרירים, ובעיות הליכה והתחלת תנועה.

חפיפה זו בתסמינים וראיות מדעיות אחרות מצביעים על העובדה לפיה מחלת פרקינסון במחלת דמנציה עשויה להיות קשורה לליקויים זהים בסיסיים באופן שבו המוח מעבד את חלבון אלפא סינוקליין.

אנשים רבים הסובלים מדמנציה עם גופיפי לוואי ופרקינסון, חווים אף סבכי פלאק, שהם סימני ההיכר המוחיים הקשורים למחלת אלצהיימר.

גורמים וגורמי סיכון – חוקרים עדיין לא זיהו גורמים פרטניים של דמנציה עם גופיפי לוואי. לרוב החולים שאובחנו עם המצב אין היסטוריה משפחתית של המחלה, ולא קיימים גנים קשורים שזוהו בוודאות.

תסמיני דמנציה עם גופיפי לוואי

התסמינים כוללים:

• שינויי חשיבה והסקת מסקנות.
• בלבול וחוסר ערנות משתנים באופן משמעותי בזמנים שונים של היום.
• תסמינים האופייניים למחלת פרקינסון, כגון יציבה כפופה, בעיות איזון ונוקשות שרירים.
• הזיות ראיה.
• אשליות.
• בעיות בפרשות מידע חזותי.
• אלימות.
• הפרעות שינה.
• תקלות במערכת העצבים האוטונומית.
• איבוד זיכרון שעשוי להיות משמעותי אך פחות בולט בהשוואה לאלצהיימר.

שיקולי אבחון

בדומה לסוגי דמנציה אחרים, לא קיימת בדיקה אחת לאבחון מדויק של דמנציה עם גופיפי לוואי. היום מבוצעת אבחנה קלינית, המייצגת את שיקול הדעת המקצועי הטוב ביותר של הרופא לגבי הסיבה לתסמינים. השיטה הוודאית היחידה לאבחן דמנציה עם גופיפי לוואי היא באמצעות נתיחה שלאחר המוות.

מומחים רבים סבורים כיום שדמנציה עם גופיפי לוואי ופרקינסון הם שני ביטויים שונים של אותן בעיות יסוד עם עיבוד במוח שלל חלבון אלפא סינוקליין. אך רוב המומחים ממליצים להמשיך לאבחן את שני המצבים כנפרדים.

קביעת האבחנה

אבחנת דמנציה עם גופיפי לוואי מתאפשרת כשתסמיני דמנציה עם גופיפי לוואי מתפתחים תחילה וממשיכים בעקביות; כאשר תסמיני דמנציה ותסמיני תנועה נוכחים במהלך האבחנה; וכשתסמיני דמנציה מופיעים בתוך שנה לאחר תחילת תסמיני תנועה.

אבחנת דמנציה במחלת פרקינסון נקבעת כשהחולה מאובחן במקור עם פרקינסון בהתבסס על תסמיני תנועה, ותסמיני דמנציה מופיעים כעבור שנה או יותר. היות וגופיפי לוואי נוטים לדור בכפיפה אחת עם השינויים המוחיים באלצהיימר, קשה להבחין בין שני המצבים, במיוחד בשלבים המוקדמים.

אפשרויות טיפול

לא קיימים טיפולים שיכולים להאט או לעצור את הנזק לתאי המוח הנגרמים כתוצאה מדמנציה עם גופיפי לוואי. שיטות הטיפול הנוכחיות מתמקדות בהקלת התסמינים. אם תכנית הטיפול כוללת תרופות, חשוב לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הרופא כדי לזהות את התרופות שעובדות באופן הטוב ביותר, ואת המינונים היעילים ביותר. שיקולי טיפול תרופתי כוללים:

תרופות אנטי פסיכוטיות לדמנציה עם גופיפי לוואי

יש להשתמש בהן בזהירות רבה. למרות שרופאים רושמים אותן לתסמינים התנהגותיים העשויים להתרחש באלצהיימר, הן עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות בקרב חמישים אחוזים מהחולים.
תופעות הלוואי עלולות לכלול שינויים פתאומיים בתודעה, ליקויי בליעה, בלבול חמור, התקפי אשליות או הזיות, הופעה או החמרת תסמיני פרקינסון.

תרופות חוסמות כולינסטרז – נחשבות לעמוד התווך הנוכחי לטיפול בהפרעות שינה ושינויי חשיבה באלצהיימר. הן עשויות אף לסייע בתסמינים מסוימים של דמנציה עם גופיפי לוואי.

תרופות נוגדות דיכאון – משמשות לטיפול בדיכאון הנפוץ בדמנציה עם גופיפי לוואי, מחלת פרקינסון ואלצהיימר. התרופות הנפוצות ביותר כוללות מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI).

בדומה לסוגי דמנציה אחרים ההורסים תאים במוח, דמנציה עם גופיפי לוואי מחמירה עם הזמן ומקצרת את תוחלת החיים.