אלצהיימר ודיכאון

מאמר זה בוחן כיצד דיכאון משפיע על חולי אלצהיימר (AD), מהן אפשרויות הטיפול הזמינות, הסיבוכים האפשריים, תופעות הלוואי והמחקרים הרלוונטיים האחרונים. כמחצית מהחולים שנפגעו ממחלת אלצהיימר, חווים תסמינים דיכאוניים קליניים בשלב מסוים. הדיכאון עשוי להתרחש במהלך השלבים המוקדמים, האמצעיים או המאוחרים יותר של המחלה. עיתוי הדיכאון במהלך המחלה משפיע על מאפייניו ואף מסייע לקביעת גישת הטיפול הטוב ביותר.

השפעת אלצהיימר על מצב הרוח

מחלת אלצהיימר מאובחנת כיום מוקדם יותר, הודות לשימוש הגובר בביומרקרים. בדיקות כגון סריקה עמיל ואידית PET יכולה לזהות מידה גבוהה של הסתברות אלצהיימר גם כאשר הליקוי הקוגניטיבי מינימאלי או נעדר.

מחלת אלצהיימר מתנגשת עם הנוירוטרנסמיטורים המשפיעים על מצב הרוח, אפילו בשלב מוקדם של התפתחותה. מספר חורים הציעו כי דיכאון בשלב מוקדם של אלצהיימר קשור להשפעה העיקרית של המחלה.

דיכאון תגובתי

אבחון מוקדם עלול לגרום ל"דיכאון תגובתי", תגובה דיכאונית לחדשות הרציניות של המחלה ולהבנת הירידה הקוגניטיבית העתידית.

בדומה להפרעות נוירולוגיות אחרות, כגון מחלת הנטיגנטון או שבץ, דיכאון במחלת אלצהיימר מייצג תערובת מתישה של השפעות תגובתיות ראשוניות.

דיכאון ותסמינים דמויי דמנציה

מצב זה נקרא "תסמונת דמנציה של דיכאון", במהלכה אדם מושפע בעיקר מהפרעת דיכאון הנובעת מהבנה שהוא סובל מאלצהיימר.

בחלק מאנשים אלו, דיכאון מאוחר יותר מתברר כסימן מוקדם של דמנציה מתקרבת, שכיום מוגדרת באופן נכון יותר כ"הפרעה נוירו קוגניטיבית מרכזית", אך רבים אחרים חווים שיפור קוגניטיבי משמעותי לאחר הטיפול בדיכאון.

דיכאון בשלבי הביניים והשלבים המאוחרים של אלצהיימר

ככל שמתגברות ההשפעות המזיקות של מחלת אלצהיימר, דיכאון עשוי להשפיע על איכות החיים. אפתיה בולטת לעיתים קרובות כאשר הדיכאון מתעורר במהלך שלב הביניים של המחלה, למרות שעשויים להתרחש אף תסמיני דיכאון קלאסיים כגון תסיסה, בכי, חוסר יכולת לחוות הנאה, אובדן תיאבון, מחשבות אובדניות ואשליות פסיכוטיות.

ככל שהליקוי הנוירו קוגניטיבי מחמיר יותר,  אדם עם המחלה עלול שלא לזכור תסמיני דיכאון או להבין ולהביע את משמעותם. בשלבים המאוחרים של המחלה, התנהגויות משבשות כגון התנגדות לטיפול, הבעת אשליות או הצגת תסיסה מוגברת ואפילו התנהגות הרסנית עצמית, עשויות לספק רמזים על דיכאון, שדיווח עצמי כתוצאה מתובנה אינו יכול עוד לחשוף.

אפשרויות טיפול

טיפול בדיכאון אצל אדם עם אלצהיימר שונה באופנים מהותיים מהטיפול הנקבע לאנשים עם דיכאון ללא דמנציה. פסיכותרפיה מוכוונת תובנה או התנהגותית, אשר כה מועילות למבוגרים מדוכאים עם קוגניציה שלמה או ירידה קוגניטיבית קלה, עשויה להיות שימושית בשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר, אך גישות אלו אינן מועילות כשאדם עם המחלה אינו יכול יותר להבין ולשמור את המידע המתקבל במפגשי הטיפול.

בשלב מוקדם, תפקיד המטפל כולל משימות ייחודיות לטיפול באנשים עם הפרעות ניוון עצביות. המטפל עשוי לעודד את המטופל לשקול תכניות ארוכות טווח הכוללות הוראות אשר מכונות בהמשך לאחרים הנוטלים על עצמם ניהול פיננסי, החלטות מגורים, החלטות טיפוליות ויישום משאלות סוף החיים.

טיפול בדיכאון מתמקד בשיפור החיים

מאוחר יותר במהלך האלצהיימר, פסיכותרפיה עם אדם לקוי קשות, כרוכה בהקלת התסמינים המכוונים לפעילויות. תכנון אירועים נעימים ושימוש בניתוב מחדש הם תמרונים פסיכותרפיים שמתאימים לשימוש במהלך השלבים המאוחרים של מחלת אלצהיימר.

פעילויות קבוצתיות מהנות ומעורבות, הכוללות פעילות גופנית או בילויים, עשויות להיות מרגיעות יותר בסוף המחלה, מאשר טיפול שמטרתו הגברת ההבנה.

תרופות: הבנת המחלוקת

שיפור קוגניטיבי, עם היתרונות הצנועים לזיכרון ופעילויות חיי היומיום, לא הוכחו כמועילות במיוחד בטיפול בדיכאון. בנוסף, השימוש בתרופות המיועדות לטיפול בדיכאון בקרב אנשים עם מחלת אלצהיימר ודיכאון, שנוי במחלוקת.

למרות מספר מחקרים מתוכננים היטב, אשר הצביעו על יתרונות בטיפול בנוגדי דיכאון בקרב נבדקי מחלת אלצהיימר ודיכאון, מספר זהה של מחקרים אמינים אחרים אינם מצליחים להבדיל בין השפעות תרופות נוגדות דיכאון להשפעות הפלצבו.

מחקר מבוקר חדש, כפול סמיות, שעקב אחר חולי אלצהיימר עם דיכאון שקיבלו תרופות נוגדות דיכאון, לא מצא יתרונות משמעותיים, למרות שחלק מנתוני המחקר מצביעים על העובדה לפיה טיפול בנוגדי דיכאון עשוי להיות בעל ערך בקרב אנשים עם תסמונת דיכאון חמורה וקלאסית.

רופאים רבים רושמים תרופות נוגדות דיכאון, מפקחים על השפעותיהם, אך מפסיקים את התרופה אם אינה יעילה או אם היא גורמת לתופעות לוואי משמעותיות.